יום רביעי, 25 ביולי 2012

קבלת סיוע בכתיבת עבודות אקדמיות


בסוף גם אני נשברתי. אחרי שלוש שנים באקדמיה כבר נגמר לי הסוס ולא היה לי את הכוח לכתוב את העבודה האחרונה הזו. לאורך כל התואר דווקא הייתי די סבבה בכל מה שקשור בתחום של כתיבת עבודות אקדמיות. אבל אל העבודה האחרונה הזו פשוט לא הצלחתי להביא את עצמי. ניסיתי למצוא לעצמי אלף תירוצים, איך זה בעצם אשמת המערכת, או שהנסיבות מקלות. בסוף ויתרתי והודיתי בפני עצמי שאני פשוט עייף מהלימודים ושאין לי כוח יותר ושהדבר האחרון שאני רוצה עכשיו זה לשבת ולכתוב עוד שלושים עמודים על איזה נושא שפעם זרקתי למרצה ושעכשיו כבר בכלל לא מעניין אותי.

ואז נשבר לי
אז עשיתי את מה שרבים לפני עשו ומצאתי מישהו שיכתוב לי את העבודה. טכנית, הוא לא בדיוק כתב לי את העבודה אלא רק כתב לי טקסט לשם "הכוונה" שבעצם היה העבודה שלי שהגשתי בעצמי. על הטקסט שקיבלתי ממנו הייתי צריך עוד לשבת ולעבד אבל אין ספק שהוא חסך לי עשרות שעות של עבודה על כתיבת עבודה אקדמית שפשוט לא היה לי כוח לעשות.

שירותי כתיבת עבודות אקדמיות
מי שעזר לי בכתיבת העבודה היה אתר קטן וחביב בשם "טקסטולוגיה אקדמי" שמציע שירותים של סיוע אקדמי מכל מיני סוגים (בנוסף לסיוע בכתיבת עבודות אקדמיות הם גם מציעים שירותים של תרגום, סיכום שיעורים וליווי בכתיבה אקדמית). הגעתי אליהם דרך חיפוש פשוט באינטרנט ומאוד שמחתי שמצאתי אותם. בתוך חודש ימים מהרגע שבו דיברתי איתם לראשונה כבר נשלחה לי עבודה בת שלושים עמודים שקיבלה בסופו של דבר 94 (מראש לא כיוונו ל-100 כדי לא לעורר חשדות, גם הציון הזה היה יותר ממה שביקשתי מהם וקצת הלחיץ אותי כי אני, מה לעשות, תלמיד של 80). כל העניין לא היה יקר מידי בהתחשב בכך שבמקום לשבת ולכתוב את העבודה אני ישבתי ועשיתי דברים שלא כדאי להזכיר כאן על חוף הים בגואה.

לסיכומו של עניין
נכון שאני קצת מרגיש רע עם עצמי על הויתור העצמי הזה. אבל אני ידעתי שאני חייב את זה לעצמי ושאם אני רוצה לפצות את עצמי על מה שעברתי במהלך התואר הזה אז כדאי שאני אפרגן לעצמי חופשה, גם אם זה עלה לי קצת כסף וגם אם הרגשתי קצת לא נעים שעזרו לי עם העבודה שלי. בסופו של דבר כתיבת עבודות אקדמיות הוא עניין חשוב, אבל לא חשוב כמו הבריאות הנפשית שלי. 

יום שישי, 6 ביולי 2012

שיחה לילית


"ככה: אוהב... מתגעגע... רוצה לשמוע ממך... וזהו, נראה לי, תתקשרי כשיש לך זמן. לילה טוב".

עשר דקות לאחר שהנחתי אותו צלצל הטלפון.
"עדיין ער?"
"לא, למה את ערה בשעה כזאת?"
"למה התקשרת אם לא חשבת שאני אהיה ערה?"
"התקשרתי בשביל עצמי, לא בשבילך"
"נגיד שהבנתי... נגה עדיין אצלך?"
"לא, היא נסעה היום בבוקר הביתה. איך היה אתמול אצל אלון?"
"נחמד, חבל שלא באת".
"הוא רצה שאני אבוא, אבל השילוב שלך ושל נגה אף פעם לא משך אותי".
"אל תגיד לי שזאת לא הפנטזיה שלך".
"כן בטח, אתן תהיו עסוקות בלריב אחת עם השנייה ולא תתייחסו אלי".
"היא עד כדי כך שונאת אותי?"
"בצדק, לא? היא מרגישה מאוימת".
"יש לה סיבה?"
"אם אני מרגיש צורך להתקשר אלייך בשתיים בלילה אז כנראה שכן..."
"למה אתה מרגיש צורך להתקשר אלי בשתיים בלילה?".
"נראה לי שזה מה שרציתי לשאול אותך כשהתקשרתי".
"מן פרדוקס שכזה, כמה לא אופייני".
  

יום שישי, 1 ביוני 2012

לישון בחוץ


בלינה מחוץ לכתלי בית, לינת מסע אם לקרוא לה כך, ישנם פרדוקס ושלמות גם יחד. בכל ערב אני מטיל את גופי הלאה אל שק השינה, והחום מקדמו בליטוף האופף את הגוף שמאס בלילה הקפוא ואת הרגליים שמאסו מעמוד. אז כל כולי מתמסר לאותה כבדות צונחת, אותו כאב ענוג של אותותיו המצטברים של יום הליכה הפושטים בגוף. אז אני הולך לישון עם שדיי, אותם שדים שירקדו, מחללים במעגלים סביבי, בדקות המועטות עד שארדם.
והולך אני לישון עם שדי ומקיץ עם מלאכי. הגוף נוקשה, ולא בנקל יאות לנטוש את חומו של שק השינה. החמה עוד טרם הפציעה, והאיברים שכילו מרצם אמש נתקשחו במהלך הלילה ומשמיעים טרוניותיהם מרגע שמנסה אני להכינם ליום צעידה נוסף. אך נפשי, נפשי קוראת אל הדרך, יוצאת אל המרחבים, אל יום נוסף בדרך אל האופק, בו יוסיפו לדעוך קולות השדים, ויגברו קולות המלאכים.

יום שלישי, 1 במאי 2012

שיטפון


אורות המדורה הכתמתמים מרצדים מעל היריעות המרכיבות את האוהל. בד שחור מפויח מרוב מדורות מהווה את התקרה ובצד האחד אריג מפוספס בלבן, כתום וירוק, הצד השני ניילון ארוג לבן והשניים הנותרים יריעה פשוטה הקרועה בקצותיה.
מזה חצי שעה שפסק הגשם, ובחושך אני תוהה אם הנחלון שזרם בצד האוהל עודנו זורם, אותו נחל המצטרף אל אחיו, ויחד הם זורמים אל נחל גדול יותר, ילדם של כל הפלגים הנקווים במדרונות ההרים, וכולם יחד נאספים לכדי נהר גועש שרץ דרך המדבר.

יום רביעי, 25 באפריל 2012

אמיל דורקהיים - מאבות הסוציולוגיה


כל ההתחלה של הסוציולוגיה קורית במעבר לחיים העירוניים. מעבר מהחיים הכפריים בשדה לחיי העיר הגדולה. (בית קטן בערבה->סקס והעיר הגדולה). מהפכה תעשייתית, עוברים מעבודה חקלאית לחיים עירוניים משתנה צורת החיים והעבודה הופכת לתעשייה. כלכלה נעשית קפיטליסטית. שוק חופשי. עשירים שמרוויחים הרבה ומעמד עובדים. תופעה של חילון ובמקביל או בעקבות עלייה של המדע. שביתות תעשיתיות. עימותים בין הכנסיה למדינה. עליה של אנטישמות פוליטית ועליה במס' התאבדויות. אמיל דורקהיים פוחד מאי סדר חברתי שנוצר בתקופה. הדבר גורם לו לחקור את הסדר החברתי. להבין מה מביא לכך שדברים מתנהלים בסדר חברתי כלשהו ובזה הוא מתמקד. השאלות שהוא שואל, נובעות מהחשש מאי הסדר. כיצד מצליחה החברה לשמור על יציבות בתקופה של משבר. לא טריוויאלי לעבור מהכפר אל העיר, מנסה לדשעת מה קורה במעבר הזה, איך עוברים לסדר בחיים עירוניים. כיצד נשמר הסדר והאינטגרציה החברתית. הסוציו צריכה לייצר הסברים כדי להבהיר את משמעות הסדר. מתמקד בקונצנזוס. לדעתו, חלוקת העבודה: דבק חברתי שמלכד את כולם. יש הבדל בין החיים הכפריים לחיים העירוניים. סולידריות מכאנית – מתייחסת לחיים הכפריים – טוען שמה שמאחד ויוצר סולידאריות בתקופה הטרום עירונית היא דומות. כלומר, אנשים היו מקבלים מהמשפחה והחברה שלהם בצורה ברורה את הכללים והמוסר החברתיים. היה מאד ברור מה מותר ואסור, מה מוסרי ומה לא. איך אנו אמורים להתנהג. מעט מאד סימני שאלה. אנשים חשבו על העולם באותו צורה. דומות מאד גדולה בין האנשים. האנשים הכפריים ניהלו מערכת חיים מלאה (גידול ובישול האוכל, תרופות סבתא למחלות, תספורות, ייצור בגדים) בנאדם לא היה צריך אנשים אחרים כדי להסתדר בחייו וייצר לעצמו את כל שהיה צריך. בתקופה המודרנית: סולידריות אורגאנית – יש רופא שמטפל במחלות, ספר, מוכר בגדים ומעצב בגדים, יש עו"ד. אנשים עם תפקיד שונה בחיים שלי. חבורת אנשים לכאורה לא קשורים, כל אחד ותחום התמחותו אבל בעצם יש תלות של בעל תפקיד אחד למשנהו.ץ האדם כבר לא אי. כל אחד צריך קשרים חברתיים כדי לתחזק את החיים שלו. הסולידריות בתקופה המודרניות בנויה מהשוני שמוביל לתלות הדדית בין אנשים. אי אפשר לחיות לבד. תפקידים שתלויים אחד בשני. דרך התלות ובגלל שאי אפשר לתפקד רק בכוחות עצמינו.... דורקהיים מנסה לנתח את החברה ולהבין איך אנו מצליחים להתקיים באיזהשהו סדר למרות אורח החיים שנראה כמועד לבלאגן. 

מהי סוציולוגיה?

מהי סוציולוגיה? סוציולוגיה בוחנת מספר תחומים בחיים ולא אחד ספציפי. תורת החברה. סוציולוג – אדם העוסק בהבנת החברה בדרך שיטתית. הוא איש המתעניין באינטנסיביות בלי הפסק ובלי בושה במעשיהם של בני אדם (פיטר ברגר). סוציו מתעניינת בכל מקום שבו יש בני אדם. סוציולוג מסתכל בבני אדם ומסתכל מה הם עושים ולמה, למה דברים הם כמו שהם – אוופנות חוקים דת. סוציולוגים חוקרים הכל (ישיבה באוטובוס, שפת גוף מול קהל פריטי לבוש) כל דבר חברתי. הכל. אין דבר בזוי- ניתן להסתכל על הכל. הכל מעניין במידה שווב ללא התחשבות בטעם האישי (סוגיות עצובות, עניינים נכבדים ובזויים). מתעסק במציאות החברתית ובכל מה שקורה בה.                                                         
הסוציולוגיה היא צורה חדישה במיוחד של תודעה (הטיעון המרכזי של פיטר ברגר)                              
תודעה היא זווית ראייה. צורת ראייתו של סוציולוג את החברה.                                                      
מהי חברה: מכלול גדול של יחסים אנושיים.  הרבה פעילויות חברתיות. ניזונה מהחברתי. גם 3 אנשים הם חברה. כל מה שקורות בו סיטואציות חברתיות הוא חברה.                                         
מהו חברתי: מצב שבו אנשים מכוונים את פעולותיהם זה לעבר זה.  
זווית הראיה הסוציולוגית- כלכלן- מסתכל על העולם הכלכלי ומחפש תהליכים חברתיים המתייחסים לבעיה של פעילות כלכלית. סוציולוג- פעילות כלכלית כרורכה ביחסים של סמכות יוקרה משפט ומשחק שניתן לנתחם תוך התייחסות שולית לכלכלה.                                                            
איך מתפתחת חשיבה סוציולוגית? כאשר השגרה מופרעת כשאר מתייחסים שינויים קיצוניים כשאר 9המציאות שלנו עוברת זעזוע. (תהליכים של חילון- זעזוע גדול ושאלות בנוגע למה שחשבנו שנכון
 ממה בנויה התודעה הסוציולוגית? 1. חשיפה והמעטת הדמות: החלק הכי חשוב בתודעה. מהווה בסיס לאחרים. חשיפה- להססתכל על הסיטואציה החברתית ולא לקבל אותה כמובן מאליו. לראות מבעד. לחפש מה כולם מתעלמים ממנו בעת הסתכלות על הסיטואציה. מה יש מתחת ולא גלוי לעין. מה צריך לחפור בסיטואציה כדי להבין.  למה כולם מתלבשים אותו דבר? למה לובשים משהו 'אופנתי'? המשמעות של חשיפה- להסתכל הסיטואציה ולבחון את מה שנראה ולחשוף את מה שנמצא מתחת לפני השטח. (יחס בין המינים בחדר, למה יושבים כאן או שם, שפת גוף, למה בנות מקטינות את הגוף) קורס מומלץ- סוציולוגיה של הגוף.                                                                    סוציולוגיה ופסיכולוגיה מסתכלות על דברים מנקודת מבט שונה. כמו סוציו' וכלכלה. פסיכולוגיה דרך האדם עצמו (מניעים פסיכולוגים של האדם) התאבדות בעלת חוקיות. אנשים מתאבדים בגלל סיבות חברתיות.                                                                                                                                       המעטת הדמות-  יש את מה שאנו מציגים ומראים לחוץ לראות. שיער מסודר, לבוש וכיו"ב. סוציולוג מנסה לראות מעבר מה יש מאחורי אותה דמות. סוציולוג ינסה לראות מה יש מבעד לכל אותן מסכות בצורה חברתית. (דוג'- קליפ פתיחה של סדרות ווידס ועקרות בית נואשות).  לא להאמין למה שרואים במבט ראשון. מחפשים את מה שקורה מעבר לברור מאליו. להמעיט בערכה של המסכה שאנשים עוטים על עצמם.
2.אי נכבדות- "כשישנה תבונה והיא מצליחה להשתחרר ממשקפי המגן של ההגינות המכובדת, נוכל לצפות לראייה בהירה יותר של החברה מאשר באותם מקרים שבהם הטפות מליציות נחשבות לחיים ממשיים" פיטר ברגר. סוציולוגיה לא עוסקת רק במה שנחשב מכובד (איך אמורים להתנהג, צורת התנהגות מכובדת בורגנית) אלא גם באי נכבדות ברחובות, בתי זונות סרסורים עוני בעצם בכל מה שהוא לא נחשב למהוגן. סוציו' מחפשת את המקום בו אנשים מתנהגים בצורה שונה או יוצאת מהנורמה. לא לחקור רק את מה שנראה לנו נכון חברתית. דבר נוסף- הצורה שבה אנו ניגשים למחקר- בלי ביקורת מוסרית. לא לתת להשפעה אישית להיות חלק מההסתכלות. לכבד ברמה הכי בסיסית. לנטרל דעה פרטית. אדם שמתנהג בצורה לא ראויה לסיטואציה לא לשפוט או לומר למה אלא להבין למה. בחינה של הנורמות בעיניים לא מסוריות, בלי השיפוט האתי, נסיון לאובייקטיביות.        
3. יחסיות- כפי שאמר פסקל- "מה שנראה מעבר אחד של הפירנאים הוא בחזקת טעות מעברם השני". לא כולם רואים דברים אותם דברים. לא לכולם אותה אמת. כל אחד מסתכל על אותו עולם מנק' המבט שלו והעולם נראה שונה לגמרי מכל אחת. תפקיד של סוציולוג הוא להבין כי לאף צד אין חזקה על האמת וסוציולוג פשט מבין את זה. אני מבין שאני ואחרים לא רואים את העולם באותה צורה. התודעה של סוציולוג צריכה להיות בנויה בצורה שלא רואה אמת אחת בלבד. לדוגמה- קומוניזם וקתוליות סותרות זו את זו והן אמיתות מנוגדות אך זה בסדר שהן מתקיימות יחד בעולם.
4. קוסמופוליטיות- נובע מכל הסעיפים הקודמים. סוציולוג מתעניין ומבין את מגוון ההתנהגויות והפעולות האנושיות. שואף לראות מגוון ניידות שונות ועושר חברתי והוא מחפש את זה. דברים לא אמורים להפתיע בעולם, סוציולוג מקבל את זה ומוצא את זה מעניין.





יום ראשון, 1 באפריל 2012

רעש


וכשהפסקתי לכתוב, פתאום נהיה שקט. כל הרעש הזה של המילים והשורות ואיך שהעט מחליק על הדף. אבל השקט הבהיל אותי כנראה, ושוב חזרתי לכתוב, ועכשיו שוב יש רעש.