"אם נתנשק עכשיו" אמרתי לה "זו תהיה טעות מבחינתך. לי, לי אין מה להפסיד בלנסות לנשק אותך, כי אם תדחי אותי אני אולי לא ארגיש נעים לידך לזמן מה, אבל אני בקרוב עוזב, ומהר מאוד אני אשכח את מה שהיה כאן. אבל את, אם את תנשקי אותי, יכול להיות שהוא יגלה, ואולי את בכלל תהיי זאת שתספר לו, ואז תאבדי אותו, אבל גם לא יהיה לך אותי, כי אני לא אהיה פה. וזו טעות עכשיו, אבל בעוד חודש? בעוד שנה? בעוד חמש שנים? כשתביטי אחורה, את עוד עלולה להצטער שלא נישקת אותי עכשיו, כי בסופו של דבר כנראה שמה שיש בניכם יגמר, אבל מה שיכול לקרות פה עכשיו ישאר לנצח, ואם לא, מה שהיה יכול להיות ולא היה, פשוט ישכח, כי אף פעם בעצם לא היה כלום".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה