הבלוג הזה, שהוא לא בדיוק בלוג, הוא כפי ששמו מרמז: חיפוש. זהו חיפוש ארוך שנים אחר משהו שלא ניתן למצוא, וכך החיפוש הופך למהות, הדרך היא מה שחשוב ולא היעד.
הבלוג נפתח כעשרה חודשים לפני גיוסי לצה"ל ובעקבות המחשבה הבלתי נמענת של "מה אם". ואם אכן יקרה אותו "אם", לפחות ישאר משהו, ומישהו אי שם יוכל לדעת מי הייתי או לפחות מי רציתי להיות.
אני כותב מזה שנים, אף פעם לא הייתי מרוצה יותר מידי ממה שכתבתי אבל בכל זאת המשכתי, ואולי רק בעבור זה אני זכאי לחלק מהתארים שאני כל כך מייחל להם (סופר, משורר, אמן), אבל לא לגמרי. התלבטתי הרבה האם אני צריך להגיע לשלמות בכדי לנסות ולצאת בפומבי עם פרי עטי ואז הבנתי ששלמות לעולם לא תגיע, ומה שיש זה מה שיש אם כי אני עדיין מתבייש ולא תמצאו באתר הזה ולו פעם אחת את שמי האמיתי אך אשמח לתקשר איתכם דרך התגובות והאימייל.
לא פשוט להחשף כך, ואני אפילו מבטיח לעצמי שלא לצנזר ולבחור רק את מה שטוב, אלא להעלות את כל מה שיש – להיות כנה תוך הסתר פנים, אינטימי בתוך המרחב הכי פרוץ ופתוח לכל.
מקווה שתהנו, ושאולי אני אצליח לתת למישהו משהו שהוא יחשוב עליו גם דקה אחר כך – זה יהיה מספיק טוב בשבילי.
