כל ההתחלה של הסוציולוגיה קורית במעבר לחיים העירוניים. מעבר מהחיים
הכפריים בשדה לחיי העיר הגדולה. (בית קטן בערבה->סקס והעיר הגדולה). מהפכה תעשייתית,
עוברים מעבודה חקלאית לחיים עירוניים משתנה צורת החיים והעבודה הופכת לתעשייה.
כלכלה נעשית קפיטליסטית. שוק חופשי. עשירים שמרוויחים הרבה ומעמד עובדים. תופעה של
חילון ובמקביל או בעקבות עלייה של המדע. שביתות תעשיתיות. עימותים בין הכנסיה
למדינה. עליה של אנטישמות פוליטית ועליה במס' התאבדויות. אמיל דורקהיים פוחד מאי
סדר חברתי שנוצר בתקופה. הדבר גורם לו לחקור את הסדר החברתי. להבין מה מביא לכך
שדברים מתנהלים בסדר חברתי כלשהו ובזה הוא מתמקד. השאלות שהוא שואל, נובעות מהחשש
מאי הסדר. כיצד מצליחה החברה לשמור על יציבות בתקופה של משבר. לא טריוויאלי לעבור
מהכפר אל העיר, מנסה לדשעת מה קורה במעבר הזה, איך עוברים לסדר בחיים עירוניים.
כיצד נשמר הסדר והאינטגרציה החברתית. הסוציו צריכה לייצר הסברים כדי להבהיר את
משמעות הסדר. מתמקד בקונצנזוס. לדעתו, חלוקת העבודה: דבק חברתי שמלכד את כולם. יש
הבדל בין החיים הכפריים לחיים העירוניים. סולידריות מכאנית – מתייחסת לחיים
הכפריים – טוען שמה שמאחד ויוצר סולידאריות בתקופה הטרום עירונית היא דומות.
כלומר, אנשים היו מקבלים מהמשפחה והחברה שלהם בצורה ברורה את הכללים והמוסר
החברתיים. היה מאד ברור מה מותר ואסור, מה מוסרי ומה לא. איך אנו אמורים להתנהג.
מעט מאד סימני שאלה. אנשים חשבו על העולם באותו צורה. דומות מאד גדולה בין האנשים.
האנשים הכפריים ניהלו מערכת חיים מלאה (גידול ובישול האוכל, תרופות סבתא למחלות,
תספורות, ייצור בגדים) בנאדם לא היה צריך אנשים אחרים כדי להסתדר בחייו וייצר
לעצמו את כל שהיה צריך. בתקופה המודרנית: סולידריות אורגאנית – יש רופא
שמטפל במחלות, ספר, מוכר בגדים ומעצב בגדים, יש עו"ד. אנשים עם תפקיד שונה
בחיים שלי. חבורת אנשים לכאורה לא קשורים, כל אחד ותחום התמחותו אבל בעצם יש תלות
של בעל תפקיד אחד למשנהו.ץ האדם כבר לא אי. כל אחד צריך קשרים חברתיים כדי לתחזק
את החיים שלו. הסולידריות בתקופה המודרניות בנויה מהשוני שמוביל לתלות הדדית בין
אנשים. אי אפשר לחיות לבד. תפקידים שתלויים אחד בשני. דרך התלות ובגלל שאי אפשר
לתפקד רק בכוחות עצמינו.... דורקהיים מנסה לנתח את החברה ולהבין איך אנו מצליחים
להתקיים באיזהשהו סדר למרות אורח החיים שנראה כמועד לבלאגן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה