במבואות הפסיכולוגיה של מי?

תמיד הייתי קצת חשדן כלפי תחום הפסיכולוגיה. הרבה מאוד ממה שיש לפסיכולוגיה להגיד, כמו למשל במקרה של פרויד, נראה לי מופרך ומצוץ מהאצבע וחסר כל הוכחות מדעיות אמפיריות. מצד שני, כל מה שכן יש לו הוכחות אמפיריות בפסיכולוגיה נראה לי גם הוא מפוקפק כי בני אדם הם לא אטומים בכימיה, הם משהו מורכב שלא תמיד יתנהג באותה צורה בכל מקום ואנשים הם מורכבים ועל כן קשה לי לראות איך אפשר בכלל לעשות מחקר בפסיכולוגיה שמסיק מסקנות מקבוצה מצומצמת של נבדקים אל כלל האנושות.

דווקא בגלל החשדנות הטבעית הזו כלפי הפסיכולוגיה החלטתי לקחת את "מבוא לפסיכולוגיה" של האוניברסיטה הפתוחה, סתם בשביל הכיף, בכדי לראות האם ההסתייגות שלי מהתחום הוא מוצדקת או לא. להלהן ההתרשמות שלי.

לא עוד פסיכולוגיה פיזיולוגית ו\או קוגניטיבית

נתחיל עם הרע, בקורס מבוא לפסיכולוגיה יש מעט מאוד מהדברים שבאמת מעניינים אותי כמו פסיכואנליזה. מצד שני יש בו הרבה מאוד מהדברים שלא כל כך מעניינים אותי כמו למשל פסיכולוגיה פיזיולוגית שמסבירה על מבנה המוח, העצבים, נוירונים, סינפסות וכו'. לא שזה לא מעניין אבל כל הביולוגיה הזו ממש לא בראש סדר העדיפויות שלי וחבל שהיא כן בראש סדר העדיפויות של הפסיכולוגיה. אחרי הכל מתעסקים כאן בנפש, לא בחומר. גם פסיכולוגיה קוגניטיבית זה לא שוס גדול אבל דווקא נחמד היה ללמוד על תפיסה וקשב ויש שם כמה דברים שאפשר לקחת וליישם בחיים, כמו למשל כל התיאוריות אודות למידה.

מה כן מעניין

מבוא לפסיכולוגיה בסך הכל היה מבוא טוב. הוא נתן לי תמונה של עולם הפסיכולוגיה ומה באמת חשוב לו ומה באמת מעניין. את התחומים שאני אוהב ומכיר כמו הפסיכואנליזה כמעט ולא פגשתי בקורס אלא בסקירה ההיסטורית. ובעוד דמויות כמו בולבי או סקינר וכל מיני חברה כאלו מילאו את הקורס לא מצאתי מקום אחד בו מלאני קליין או לאקאן מוזכרים בו, ולדעתי זה חבל אך בכל מקרה הזמן והכסף היו שווים את זה. לא הייתי אומר שזו דרך טובה להכיר את עצמכם או להבין יותר טוב בני אדם אחרים, בשביל כנראה צריך להמשיך ללמוד פסיכולוגיה (ואולי גם אז לא), אך זוהי בהחלט דרך לא רעה בכלל לקבל קצת מושגי יסוד ושפה של התחום ואיזשהו בסיס של הבנה לגבי במה בכלל מתעסקים בעולם הפסיכולוגיה של ימינו. מחשבות נוספות על כך אולי בהמשך. שנה טובה!