אבקש להיות לך למלאך. אך אצבעותי המשתלבות בשלך יישאוני על כנפי הזכרון אל מקום אחר ואצבעות אחרות אותן ליטפתי ומיד געגוע נדרך וכבר חסרה את דבר מה. שיר יפייפה המתנגן בעודך צמודה אל גופי יעורר זכר זמן אחר, עת שמעתי שיר זה לראשונה, ולא בחברתך, ועתה אני מאזין לו, ולא בשבילך. גופך העירום מתענג תחתי, ומוחי הוגה בגוף אחר שיכל היה להיות בדיוק במקום בו את שוכבת ברגע זה.
ליבי כבוש ואכול פגמים, מצולק מהפצעים תחת ידיה של אחרת, ושואלת את האם אני מאוהב בך, ומילה זו, שמבקש אני להעניק לך, שמורה לזאת הפוצעת, ובה הייתי מאוהב, וחמסה היא מילה זו, ושוב לא אוכל להגותה באוזנך, מבלי שתעלה היא ותצוף לנגד עיני.
דבר מה בי שבוי עד, ולעולם לא יהיה שלך, דבר מה בי נלקח ועימו, צער בעיני עת אני מביט בך בחושך, ובכל החמדה, ברוך ובאהבה הניבטת מעיני, אלייך, דעי כי דבר מה חסר, ופגום, כי ליבי היה של אחרת, ומיאנה היא להשיבו, עבורך, ושלה הוא, זכרונה, הרחק מכאן, ממך, לא בידי לתת ולא בידייך לקחת, ולעולם לא אהיה לגמרי שלך, מלאך עבורך, שכן כאב ממקום הרחק מכאן מפעם בנשימתי על עורך, חלק ממני לעד יהיה עימה, ולא תוכלי לקבלו, אני שלה.
עם בוקר ליטפתי ירכייך החשופות, אצבעותי מרקדות על פלומתך הרכה בואכה נקודה שתרעיד גופך בתשוקה, ומיד נמלאתי בחילה, אופי הליטוף ושדייך הנמעכים תחת ידי, כדרך בה פעם ליטפתי גוף אחר, ולו נתון בזכות ראשונים מגע זה, וליטופי אותך, חסרי טבעיות שכן בליבי אינם שייכים לך.
אני חי פחות, כשאין היא עוד חלק מחיי, ומסוגל לאהוב פחות, שכן לאחר אהבה כה שלמה ובלתי מסויגת שאהבתיה, שוב לא תוכל אחרת תחתיה להאהב כפי שאהבתיה, לא בלא סייגים ופגמים, לא בלא רועץ מן העבר, לא באופן מלא ומוחלט.
את תתבלי, תחטאי ותשעממי אותי עד מוות, אך היא, לעולם לא תזדקן, לעד תשאר היא, חפה מפגמים במחשבותי, צעירה ומושלמת, ללא כל רבב וסייג, ותמיד יאחזוני געגועים אל דמותה שנטשני, ואת, תהפכי ללא כלום בעיני הרואות, אך אותה, רחוקה ממני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה