יום שלישי, 1 בנובמבר 2011

החיים חסרים אותך


החיים חסרים אותך.
המיית העולם חסרה קולך, אוויר העולם חסר נשימותייך, הנוף חסר מבטך, השבילים חסרים את צעדייך והחיוך הנסוך על פני, חסר אותך.
פגמת בחיים, הותרת אותם, אצים ושואטים כהרגלם, מיותמים ופגומים לעד, ללא מילותייך, בבת עיניך וצחוקך, בלא אהבתך ודאגתך ועצותייך, נותרו החיים, חסרים.
תחתייך נותר חלל, ואינו מתמלא, ולכשאצחק ואבכה, אוהב אישה, אלמד, אטייל, ואחייה, דבר מה תמיד יהיה חסר, דבר מה פגום, בלעדייך.
הנני שדוד, הותרת אותי לבדי, ובכל מקום, בכל שעה, קרע אחד לעולם לא יתאחה, וזכרון עמום מותיר תמיד מדקרותיו במקום טמיר בלבבי, זכרונך, והיותי, יתום, פגמת בחיים, חיי, שלעולם לא יוכלו להיות שלמים כשיכלו להיות, איתך.
החיים חסרים אותך.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה