יום שלישי, 15 בנובמבר 2011

שלושה קטעים


** היית בי דבר מה, ונגוזת, באש תמירה ביערת חללך בביטני, ועתה, אוד רוחש עוד מכלה בי כל כמיהה לחופש. דברי ביקשתי לתת בך, לצקת אל תוכך ממני, חומר היית לי בידי, ולא יכולתי לעצור מלהניח לך לזרום בין אצבעותי, אך בוגדנית, התמרדת, ועתה אני לבדי, בלעדייך. תמיד היית בעבורי, החלום הנשגב שהפכת עתה, הכאב הנפער בין עינייך, צפות מרוחקות ודוהות במוחי עת אינך עוד נותנת דעתך אלי.

** בהעדרו של הטוב, נוכחתי כי יופי יימצא גם ברע. היו ימים בהם פיללתי לחיים שישטפוני כהבטחת אושר גלום הטומנים בחובם חלומות של כליל השלמות, ובא היום ואותו ילד תמים משכנו לבבי, גווע ונשרף בעודו חי. ועתה, מעולם לא חשבתי כי יכול אני לרוע שכזה, אכזריות המפכה בדמי בלא מעצורים, ממכרת ושוטפת, וכמות שחשבתי שהתגשמות חלומותי תהה זכה וטהורה, כך הרפש והזוהמה הממלאים אותי נושאים אותי אל מחוזות בהם מעולם לא פסעתי.
אחזתיה בזרועותי, ומילות בלא כל כוונה נלחשו, ריקות וחלולות, ובאוזניה הפכו פיוטים, סבורה היא כי אהבתיה הלילה, אך למעשה בעלתיה בלא כל רגש. וברגע השיא, אמרה כי היא אוהבת היא אותי, וכי אין מקסים ממני, ומשקרסו כליל כל חומות המוסר שבי, לקחתיה תחתי לנקודה אפופת ריגוש זר ונדיר, שבה לו היכתה האמת במוחי הצלול לנוכח עירפול חושיה, אין ספק בליבי כי הייתה ברגע אחד שמה קץ לחייה תחת מטר של דמעות שאינן פוסקות. ולו ידעה אילו מילים נכתבו אודותיה, הייתי משמיד בה כל זיק המבער באופטימיות ושימחה.
במילים והזרע, המגע המלטף, ששפכתי לתוכה מטיח אני נקמתי, המרד הגועש בי, יצר, לנקום, בחיים, חיי שלי שגוועו, ועתה משמיד אני חיים אחרים.

** רציתי להגיד לה, אבל לא ידעתי מה. יכולתי להגיד לה, כמה אני אוהב אותה, וכמה שונא. יכולתי להגיד לה כמה אני מתגעגע אליה, וכמה אני לא רוצה לראות אותה. יכולתי להגיד לה כמה אני חושב עליה, וכמה זה עושה לי רע. יכולתי להגיד לה איך כל דבר מזכיר לי אותה, וכמה אני מנסה לחשוב על דברים אחרים. יכולתי להגיד לה שאני לעולם לא אשכח אותה, וכמה אני מנסה. יכולתי להגיד לה כמה היא חסרה לי, וכמה החיים שלי טובים בלעדיה. יכולתי להגיד לה ללכת להזדיין, ושזה יהיה איתי. יכולתי להתחנן ממנה להפגש, ולא להגיע. יכולתי להגיד לה כמה היא חרא, ואיך היא הבן-אדם הכי מדהים שהכרתי. יכולתי להגיד לה שהיא לא מבינה אותי, בלי צורך במילים. יכולתי להראות לה כמה המגע שלה חסר לי, בסטירה. רציתי להגיד לה, יכולתי להגיד לה, אבל לא עניתי כשהיא התקשרה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה