למה לא להסתמך על סיכומים

בעוונותיי הרבים הייתי מאותם תלמידי תיכון שלומדים בעזרת סיכומים לבגרות שהכינו אנשים, לרוב נשים (או עדיין נערות), אחרים. הקשבה קלילה במהלך השנה, מעבר קליל על חומרי הלימוד לבגרות בספרים ולבסוף השגת סיכומים לבגרות שאותם הייתי קורא כמה פעמים היו מספיקים לי בכדי להוציא ציוני בגרות לא רעים בכלל. אבל כמו שיודע כל מי שלמד לבגרות, היום אני זוכר מעט מאוד ממה שלמדתי בעזרת אותם סיכומים לבגרות.

עכשיו כשאותם ציונים טובים בבגרות שהושגו מבלי באמת ללמוד משהו, כשהגעתי לאוניברסיטה, אני שוב פוגש בכל מקום סיכומים לכל דבר וסטודנטים שממעטים להגיע, או ממעטים להקשיב, או ממעטים לקרוא, או ממעטים לעשות משהו חוץ מאשר לדאוג לשים את ידם על סיכומים איכותיים שבעזרתם יוכלו ללמוד למבחן ולקבל את הציון שלהם. אני מבין שמערכת חינוך שגורמת לתלמידים שלה להסתמך על סיכומים, בין אם אלו סיכומים לבגרות או סיכומים של קורסים אקדמיים, היא מערכת שיש בה בעיה מסוימת.

הרי אנחנו רוצים שהתלמידים ילמדו, ופועל הדרך שלהם לעשות את זה היא דרך סיכומים לבגרות או סיכומים של הקורס. האם באמת, מתוך נייר שמנפה מתוכו את כל מה שקצת רחב יותר, קצת עמוק יותר, ומשאירה רק תמצית של הדברים המאורגנת ברשימות ממוספרות קלות לזכירה, האם זו באמת הדרך הכי טובה לגרום לאנשים ללמוד.

הסיבה שאנשים עושים שימוש בסיכומים היא כי זו הדרך הכי טובה להצליח במבחן הבגרות או במבחן של הקורס האקדמי. ואם אנחנו מסכימים שסיכומים לבגרות או סיכומים לקורסים הם לא בדיוק הדרך הכי טובה ללמוד משהו הרי ייתכן מאוד שהבעיה היא בשיטת המבחנים, שכן היא הסיבה שכולם לומדים בעזרת סיכומים. והתוצאה של למידה עם סיכומים היא ידע שטחי, ארעי, חסר קונטקסט ובעיקר חולף ונקודתי.

מאז שהבנתי את זה אני עושה סיכומים אחרת, סיכומים לעצמי. הלוואי שככה גם הייתי עושה סיכומים לבגרות, כי ככה אולי הייתי זוכר משהו, אבל כאמור את הסיכומים לבגרות שלי לא עשיתי לעצמי ונותר לי רק ליישם את התובנות שלי לגבי סיכומי קורסים אקדמאיים. בכל מקרה, מעכשיו אני כותב סיכומים שאינם בנויים על יחידות של מידע, של ידע קונקרטי שאותו צריך לדעת. עכשיו אני מכין לעצמי סיכומים שכוללים מחשבות שלי על החומר, תגובות שלי אליו, רעיונות שלי לפתח אותו או לערוך בו תיקונים, כל דבר שגורם לי להתייחס אל החומר ולא רק לשנן אותו. ותתפלאו, עם סיכומים כאלו הציונים שלי לא רק שלא נפגעו אלא אפילו עלו, ואני זוכר כמעט הכל.