יום חמישי, 3 במרץ 2011

נסה להבין


איני יודע מדוע מקנן בי הצורך להצדיק עצמי בפניך, העדרותך ודאי שוללת ממך כל יכולת או זכות למתוח ביקורת או להעביר שיפוט. אך ודאי אתה יודע, וצפוי שכך יהיה, שזכרונך, שהיה סמוך ובטוח שאינו עוזבני ובכל יום אני הוגה בך, ידידי, זכרונך מתרגם לעיתים לחושה שאתה צופה במעשי. אני, הרי אתה מכיר אותי, הנני כמות שהיית אתה, רציונלי ושקול ומעולם לא נטה לב שנינו אחר המיסטיקה ואף סלדנו ממנה, אולי אתה מעולם לא עמדת נוכח הצורך להתמודד עם אובדנך, ולכן אל נא תרים גבה בשעה שנושא אני דברים אל תוך חלל ריק או אל דמות שאינה קיימת עוד, שכן גם כשאתה אינך עוד, מנחמת אותי האמונה, ולראשונה בחיי נאלץ אני להשלים ולהתרפק על אמונה כלשהי, שהינך ישנו במקום כלשהו, צופה בי.
הבן, יודע אני יפה את רגשותייך כלפי ד', את אהבתך אליה ואת שביעות רצונך מן היחסים ביני ובינה, לעולם לא אשכח את אותו יום בו סיפרתי לך בחיוך עולץ על הקשר הנרקם ביני ובין ד', ולא אשכח שאמרת לי שלא אוכל לעשות בחירה טובה יותר ממנה. אך יודע אני כי אתה מבין, וייתכן וקשה יותר להתרצות מקביעה זו כאשר אין היא נוגעת אליך אלא לחבר קרוב שבטובתו אתה חפץ, אך יודע אתה יפה, ודאי מנסיונך האישי כי אין ההגיון והשיקול מחזיקים משקל רב בדברים מסוג זה, ואין הלב תמיד מרגיש צורך להסביר מהלכיו ולבססם, וכך ודאי קשה לך להבין את מעשי. אך, אהוב נפשי, נסה להבין, אומנם דעה טובה לך ואף אהבה אל ד', ואוכל לדמיין את כעסך עלי, עת אתה חוזה חסר אונים באותם מעשים היכולים להצטייר כשפלים, וודאי צועקת נפשך להטיח בי דברי תוכחה על מעשי הרחק מעין הכל עם כ'.
אך נסה להבין, ייתכן ודעתך אינה נוחה מכ', אומנם יודע אני כי חיבבת אותה אך ודאי תתטען כי אין היא מגיעה לקרסוליה של ד', וכעס ופליאה ודאי ממלאים ליבך למראה טיפשותי. אך אתה, אינך מכיר אותה באמת, את כ', מעולם לא התוודעת אל אשר אני יודע טוב כל-כך, ואף לא אוכל להסביר לך, מה זה אותו דבר שיש בה ואין באף אחת אחרת, אף לא בד' המופלאה, אך דומני כי אתה מבין, ואולי בחוכמתך היית מיטיב להגדיר זאת, שמה שיש בכ' ולא בד' או אף אחת אחרת זו אהבתי אליה, לכן אל תכעס, אנא, אל תכעס.
בגידה הינה רק שאלה של תאריך, אמר הקרדינל רישלייה, ומהו רגע בודד או תקופה, לעומת דבר שאינו כלל נתון למרותו של זמן. ועת אני חובק את ד' במיטתה, כל זה הינו רגעי, וזמני, אך כ', כ' לעולם לא תמוש מליבי ועת היא נעה מעלי במקום מסתור, אין אני מרגיש כי אותו רגע נכון, אלא מרגיש אני כי ידי החובקות אותה צודקות באופן מוחלט ולא רגעי. לכן, ידידי, מורי, אהוב נפשי, אל נא תכעס, נסה להבין, אוהב אני אותה אהבה כה עזה, שאין העניינים ה"ארציים", כך אקרא להם, כמו ד', נושאים כל חשיבות בשעה שאני איתה, וכך נגרר אני למעשים שודאי יצטיירו בעיניך ובעיני כל אדם כבלתי מוסריים, אך כ' נכונה במישור הנצחי ולא במישור הרגעי, נסה להבין, וממרום משכנך, תן לי ברכתך.    

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה