פילוסופיה ואני

מזה שנים שהתחום של פילוסופיה הוא אולי אחד התחומים המרכזיים של חיי. נכון, לעיתים עזבתי את הפילוסופיה כדי לרעות בשדות זרים של הספרות או הסוציולוגיה, אבל בסופו של דבר הכל חוזר לפילוסופיה, והכל בעצם הוא סוג של פילוסופיה, ואני לא סתם אומר את זה.

הפילוסופיה כידוע התחילה עם הפילוסופיה היוונית. אז המונח פילוסופיה, למשל אצל אפלטון או אריסטו, כלל את כמעט כל המדעים והתחומים האקדמיים שאנו יכולים לחשוב עליהם היום: מספרות ועד פיזיקה, הכל בעצם נחשב לפילוסופיה בזמן הפילוסופיה היוונית.

מאז ועד היום הלכה הפילוסופיה והתפצלה לתחומים שונים בתוך עצמה (פילוסופיה של המוסר, פילוסופיה של המדע ועוד ועוד) ותחומים נוספים התפצלו ממנה בכדי ליצור את כל המקצועות האקדמיים הידועים כיום לאדם. בהתחלה הייתה רק פילוסופיה, ואולי, בסופו של דבר, פילוסופיה זה מה שנשאר.  

כל מי שרוצה להכנס לתחום של הפילוסופיה ימצא כמובן שהפילוסופיה היוונית היא נקודת התחלה לא רעה בכלל כדי להבין מה זה בכלל פילוסופיה ומה זו שאלה (ותשובה) פילוסופית. אולם לא חייבים להתחיל לימודי פילוסופיה עם הפילוסופיה היוונית. הרבה אנשים חושבים שצריך ללמוד פילוסופיה בסדר כרונולוגי, ולמרות שיש בזה היגיון מסוים, זו בכלל לא חובה ואני עצמי התחלתי את צעדיי הראשונים בתחום של הפילוסופיה דווקא עם הפילוסופיה של העת החדשה כאשר קראתי את דקארט. אחריו הצעד הבא שלי בפילוסופיה היה בכלל שפינוזה, משם קפצתי לניטשה עד שלבסוף הגעתי באמת אל הפילוסופיה היוונית ואל אריסטו ואפלטון.

מה שחשוב כאשר לומדים פילוסופיה הוא כמובן הסדר, ההשפעות ההדדיות, התהליכים וכו', אבל חשוב בכלל להבין מה זו פילוסופיה, במה פילוסופיה מתעסקת, מהן השאלות שהפילוסופיה שואלת, ובשביל זה לא חייבים להתחיל מיד מההתחלה. ובכל מקרה, ככל שמתקדמים בפילוספיה מבינים דברים גם אחורה ולא רק קדימה. אחרי שקראתי את אריסטו פתאום ראיתי את דקארט באור אחר, למרות שאת דקארט קראתי קודם לכן. בכל מקרה, מי שרוצה להתחיל ללמוד פילוסופיה מוטב לו שיקח נשימה עמוקה, יכין כוס תה, ויצלול אל תוך ספר הפילוסופיה הקרוב ביותר שנמצא, יהיה אשר יהיה, מובטח לו כי תהיה זו תחילתו של מסע מופלא אל תוך נפלאות המחשבה האנושית שבאה לידי ביטוי בפילוסופיה.