את רחוקה עכשיו. ואם זה עתה הקצתי, וכל שהיה היה חלום בלבד, וכל זכרוני אינו אלא החלום שחלמתי, אודותייך. איזה ערך יהיה למילותי אל מול מבטייך הסתומים, וכיצד תדעי, את כל אשר על ליבי, שכן כל הדברים שהיו לנו, לי הם בלבד, ואת, את רק רחוקה עכשיו. ופה, עתה, דברים כה רבים לי אלייך, ודבר לא אוכל לומר לך, עת מוחי קודח, טובע במיליוני מילים ומשפטים, פי יוותר דומם וגופי שרוע ללא נוע למעט השפלת עיני שוב ושוב, מולך, השואלת והמבקשת. חביבותך נופלת כגשם, ורשעותך מרטיבה בגדי, ומרעידה גופי בצינה חולנית. ואם לא יהיה דבר, ואם יהיה אף זה חלום כוזב. ואם תהיי לי אך געגוע גווע, ממי לא אוכל לגרוע עיני, לדמותה של מי אפלל, ולמגעה של מי אתמוגג, דבר לא יהיה לי, וכחי לא מת לא חי אחייה את חיי, בלעדייך. ואם חלום זה מתוק ממוות, ורע מחיים, למה אם כך אוכל לקוות, אם לקוות אותך מרחוק או מקרוב. והאם דמותך תיוותר כאב אהבתי או זכרונך יהיה זה העתיד להיות מדקרות ליבי הדועכות. ויש בזה מן השעשוע, תור התקווה בעידן הייאוש, חלום החופש בלב מאושר בכבליו ההדוקים. בזרועותיה של כל אחת אחרת אהיה שמח, עימך יהיה לי טוב, אך, דרכם הזדונית של הדברים, לעולם לא אשוב ואדע, מגע גופך לנגד גופי ורוך שפתייך היבשות.
וודאי את צודקת, ונדודי התכופים והנלוזים בין מיטה למיטה, משדייה של נערה כזו אל ערוותה של אחרת, תמורה אחת להם, כהות הרגש ואובדן קסם האהבה, בכך את צודקת, אך שוגה את בהנחתך כי דבר שלילי הוא זה. הביני, מעלה אחת תמצא בבחורה שבפרצופה אין לי כל חובה לחזות בבוקר, הרי כך ניתנת יד חופשית לדמיון, או לאובדן המחשבה כליל, ושוב את אינך שם, או בשעה שגופי נע ונד, עולה יורד בלהט ובריחה, חוזה את בי דרך מילותי ביום המחרת, ודבר אחת תדעי כי שקר הוא, והשקר אותו שפתי משוועות להטיח בפנייך, שאיני שלך, ואיני אוהב אותך. ומי ייתן, אך, מי ייתן וחושי יכהו, ולא תהיי שם יותר.
איני אוהב אותך את אומרת, בראשי הכל. שמעי אותי באומרי זאת, אם רגש זה אינו אמיתי הרי שמעולם לא ידעתי ולו רגש אמיתי אחד. כה אני אוהב אותך, שבשבילך אוותר על משוש חיי והדבר שבעדו אני מגרד עצמי ממיטתי בוקר בוקר, למען אהבתי נכון אני לקרובן הגדול מכל עבורי, את.
האם מספיק טיפש הנני בכדי להיות אופטימי? והאם אדע כי תקווה הנה דרך ללא חזרה אל פי הייאוש, האם בשל כך אדע לבחור בדרך שתיטיב עימי? ומה מותרה של החוכמה מן הטיפשות?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה