לאחרונה עליתי על קטע גדול שאני מרגיש שאני צריך לשתף עם כלל העולם, או לפחות החלק הקטן של העולם שטורח להיכנס לבלוג שלי מידי פעם. אני בטוח שכל סטודנט שלוקח חצי ברצינות את הלימודים שלו שותף לתחושה שלי של כאב על עבודות אקדמיות שנכתבו בעמל ויזע רבים, חזרו עם כמה הערות חפוזות של מרצה או מתרגל שכנראה בקושי קרא אותן, ומאז הן שוכבות כמו אבן שאין לה הופכין במעמקי ההארד-דיסק. ואז בלילה משועמם אחד, אחרי שבדקתי את חשבון הבנק שלי והזדעזעתי עד עמקי נשמתי ונכנסתי לדיכאון עמוק והגיגים קפיטליסטיים, הכנסתי לגוגל חיפוש "מכירת עבודות אקדמיות" וכאן (וגם כאן) אורו עיניי.
מסתבר שיש באינטרנט תעשייה די מפותחת של מכירת עבודו אקדמיות. זה פשוט מאוד, יש שני אתרים שמציעים את האפשרות של מכירת עבודות אקדמיות באינטרנט וזה עובד כך שאתם מעלים את העבודות הישנות שלכם לאתר בצירוף כמה כסף אתם חושבים שהן שוות, הם משווקים בעבורכם את העבודה ואז כולם מתחלקים ברווחים. אתר יובנק מציע 50% מהרווח אבל רק על ארבעת המכירות הראשונות של כל עבודה (אחרי זה אתם לא מקבלים כלום) ואתר סמארטר מציע 40% מהמחיר של כל עבודה. בסמארטר יש גם תוכנית שותפים שבה אתם יכולים להזמין את החברים שלכם להצטרף לחגיגה ולקבל חלק מהרווחים שלהם (הם מקבלים כרגיל, זה לא משנה אם הם רשומים מתחתיכם או לא).
בהיות קצת סקפטי לגבי כל העניין של מכירת עבודות באינטרנט התחלתי עם שלוש עבודות ישנות. לא חלפו שלושה שבועות והנה אני מקבל אל המייל הודעה שאחת העבודות נמכרה ואני עשיתי 80 ש"ח (על עבודה שנמכרה ב-200). חמדן שכמותי ישבתי אז לילה שלם והעלתי כל בדל טקסט אקדמי שיכולתי לדלות מהמחשב ובתוך שבוע כבר נמכרה עוד עבודה, הפעם ב-270. עוד מוקדם להתלהב אבל בקצב הזה יש לי בהחלט ציפיות לרווחים לא רעים מכל העניין של מכירת עבודות אקדמיות. ובנוגע לשיקול האתי, זה כבר לא עלי, אנשים בכל מקרה יקנו עבודות, אז למה שאני לא אראה מזה משהו?
עוד מידע על מכירת עבודות תוכלו למצוא כאן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה