יש משהו בשעות הקטנות האלו של הלילה, כשרוחות הרפאים מתעוררות מאילו מעמקים חבויים של הזיכרון, כשהשדים מתחילים לחלל סביב בחדר. אז שותים כוס ויסקי או שתיים, בכדי להרדם, אבל אז השדים רק מתקרבים ואפשר להרגיש אותם מרפרפים במעופם ליד האוזניים. ואחרי הג'וינט הם כבר בפנים, כבר בתוכי, זוללים, ניזונים מהכבשן הזה, והם אוהבים את האש, ומלבים אותה, והיא מכלה, מכלה כל דבר בי שהוא שפוי. ויש רק דרך אחת לנצח אותם, את השדים, והיא לקחת את מה שהם רוצים ולשים אותו במקום אחר, במקום אליו הם לא יכולים להגיע, לכתוב, להוציא הכל לתוך דף לבן בוהק, לרוקן את עצמי לתוך מילים, ואז אפשר ללכת לישון, אז יש שקט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה