** תמיד ידענו כי הכל נכון לנו, ונפלאות תבל נפרשות לרגלינו, וזאת ידענו, כי הכל בהישג ידנו. החיים, כציור מרהיב מידי אומן צעיר, הצבע טרם יבש מעל הבד, ובהושיטנו את ידנו נמרחו תחת מגע אצבעותינו קימורי משיכת המכחול, וכל היופי האצור בגאוניות האמן שכה היטיב לשרטט את החיים לפנינו איבדו מזוהרם והפכו בליל צבע מטושטש.
** כן, זהו בית זונות, יודע אני. אך לי נתונה זכות הקביעה, מה בכך... מלוא היופי ומלוא הכיעור ימצאו בכל מקום, כל שעל האדם לעשות זה לבחור, במה יעדיף להסתכל.
ופרוצה זו, ידעתיה, פעם בודדת בלבד, כלי מרוקן היא לתוכו אוכל להשליך מלוא יהבי, סבלי, כל יפעת לב הולם זה שלי, ריקנותה תשלימני, אותה אוכל לאהוב, ובגינה אוכל לכאוב.
דינה כדין כל אישה, ויחידה היא ביופיה הבנאלי, ליבי חמס אותה, ואם לא תהיה שלי, הרי לא ארצה כי תהיה בזרועותיו של כל ברנש אחר, שטוף זימה או שטוף רוך וחמדה כלפיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה