דברי תוכחה לכן אלי, הן וודאי יודע אני כי מעשי פסולים, אמרתן, וכך עלי להודות מן הראוי שאחדל מעיסוקי הנלוזים ואתקן דרכי, ציוויתן. ואוזנכן קצרה מלהאזין למגננתי, שכן אמרתן, אם אנסה למצוא סיבות לחטאי, בכך וודאי אנסה להצדיק מעשי, ולכך לא תסכימו, שכן עלי להתמודד, כך אמרתן. ובכן, אומנם ימלא לבבכן כעס, אך בוער בעורקי הצורך להסביר עצמי לפניכן, הבינו, פחד גדול ממלאני, פחד אדיר החומס מחשבותיי, ומנתב דרכי ומעשי, פחד מן הבנאליות. הביטו וראו, כל מעשי שכה פסולים הם בעיניכם, דבר אחד יניעם, וזו הכמיהה האדירה והבלתי נשלטת לא להיות ככל אדם, ובכלל זה לא להיות אני עצמי, כפי שראוי שאהיה, אלא כל הרפש וזוהמה הזורמים בידי, מבטי ושפתי נועדו לתכלית אחת בודדה, שכן בהיותי מוזר וחוטא, איני רגיל, איני בנאלי, וכך, מסוגל אני לחיות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה