1.כולנו קשורים בחוטים, חלקנו יותר מאחרים, יש כאלה שקשורים בהרבה חוטים, ויש כאלה שרק באחד או שניים. אבל עדיין, כל עוד אתה קשור, אתה לא חופשי. בכדי להיות חופשי באמת אתה חייב לשרוף את כל החוטים שקשורים אלייך, וזה קשה.
חוטים קושרים אותך למקום אחד. מקום שלא תוכל להתנתק ממנו כל עוד אתה קשור אליו בחוט, ולא משנה כמה תנסה, מבלי לשרוף את החוט לא תשתחרר. אתה תמיד תהיה קשור, פיזית ונפשית.
חוטים באים בהרבה סוגים, בעובי שונה. אתה יכול להיות קשור במאה חוטים או בחוט אחד ממש עבה וזה יהיה אותו דבר, אבל בדר"כ ככל שאתה קשור ביותר חוטים אתה באמת פחות חופשי.
2. העיניים שלך. דומני כי החלק היחידי בגופך שאני אוהב הוא עינייך. אותן מנהרות כחולות, מובילות אל תוך נבכי הבלתי נודע של נשמתך. מטעות, מתעתעות. מראה עינייך אומר כי תמימה את, ואין דבר יותר רחוק מן האמת. אבל, היה ואבדתי ולו לשנייה בתוך עינייך, המתבוננות בי בכזו ערגה, בכזה רעב, סקרנות בלתי מסופקת. ברגע שאחזו בי עינייך אין אני עוד יכול להשתחרר ולעד אני בשבייך, שוכח ממגוחכות ורשעות שאר גופך ונשאר כלוא לעד בכלא הכחול שלי, כלא גדול, מאיר, משקר.
3.את האש, הלהבה. בוערת בריקוד מקסים, מרחפת באוויר בצבעים מרהיבים, שמזמינים, פשוט מזמינים, להושיט יד, ולגעת. הבערה המכשפת שלך, שפשוט אוחזת בי, וגורמת לי לאבד לשניה את קול ההגיון ולרצות להושיט יד ולגעת בך. הקסם הבוהק שלך, גרם לי לשכוח שנגיעה באש יש בה מן הסכנה, סכנה להשרף ולהכוות, אבל קסמך המרצד מול עיני משכיח ממני כל פחד ומורא מאותו סבל של כוויה, שפוחת ומתגמד לעומת הרצון לגעת בך, הלהבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה