סיכומים

אין כמעט סטודנט או תלמיד במדינת ישראל שאינו משתמש בשיטת הסיכומים בכדי להצליח בלימודים. סיכומים הם משהו שכל אחד משתמש בו והשאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו על מערכת החינוך התיכונית והגבוהה בישראל זה מה זה אומר עליה שכל התלמידים שלה נסמכים על סיכומים בכדי להצליח? האם השימוש הרווח במדינת ישראל, באוניברסיטאות ובתי הספר התיכוניים, בשיטה של סיכומים אומר שאנחנו מלמדים יותר מידי חומר שלא ניתן ללמוד אותו ועל כן יש צורך לפנות לעזרת סיכומים? ממש לא!

סיכומים ומטרות החינוך

השכיחות של סיכומים במערכת החינוך בישראל נובעת מהמטרות של החינוך, מטרות שבנייתן המובלעת מוליכה לפרקטיקות מסוימות, החל מרמת המערכת ועד רמת המורה בכיתה, שבעצם הופכת את ההסתכמכות על סיכומים לבלתי נמנעת. למה הכוונה? הכוונה היא שהשימוש של תלמידים בשיטה של סיכומים נובעת מעצם הערכים שעומדים בבסיסה של מערכת החינוך בישראל. סיכומים הם, במובן מסוים, ההכרח הבלתי נמנע שנובעת מתוך שיטת הלימוד כפי שהם כיום. ומהי שיטת הלימוד שמאלצת את תלמידי ישראל לחפש סיכומים לכל שיעור, קורס ובגרות? השיטה הזו, שיטת הסיכומים, היא שיטה שתופסת את החינוך כמקנה ידע, ובעיקר מידע. תלמידים משתמשים בסיכומים כי סיכומים הם דרך מרוכזת לקודד כמה שיותר מידע אל תוך המוח. אילו הייתה מערכת החינוך בנויה יותר על יכולת עיבוד, ניתוח, הצלבה וחשיבה ביקורתית, לא היה מושם דגש כל כך חזק על סיכומים בכל מוסד לימודי במדינה.

סיכומים - סיכום

סיכומים אינם דבר הכרחי. ישנם שיטות חינוך שאינן מבקשות מהתלמידים לכתוב סיכומים ואינן שולחות אותם ללמוד כל הזמן בעזרת סיכומים. הכל תלוי בדרך שבה אנחנו תופסים את המשימה של החינוך ושל בתי הספר, או במילים אחרות, סיכומים זה אנחנו, אנחנו כחברה, על הערכים ועל מה שאנחנו מצפים מעצמנו. השימוש שלנו וההתסמכות על סיכומים בעצם אומר משהו עלינו כתלמידים וסטודנטים, אנחנו מסכמים, מקצרים, גם את היכולת שלנו לחשוב בכוחות עצמנו. עם סיכומים אנחנו הופכים למחשב, לכלי קיבול, שצריך להעמיס עליו מידע בצורה היעילה ביותר, אך לא האפקטיבית ביותר. מי יתן ויום יבוא ואף תלמיד או סטודנט בישראל לא יזקק עוד לעזרת סיכומים. אמן.