1. רגשות, כה רעועות הן, יצורים חמקניים שכמותן. לעולם לא אדע מתי יופיע ומאין, ומסתוריות ופתאומיות העלמותן תמוהה לא פחות ואף יותר. למרות שאתמול היה הייתה לי ברורה הרגשתי על כל בוריה וסיבותיה, כיום אין אני יודע מדוע הרגשתי כך, או לאן נעלם הרגש, פעם רבות אובדן זה מאכזב עד טירוף. לעולם לא אוכל לשחזר רגש, צער, שמחה, תוגה, געגוע, חייהם כה קצרים וגורלם אכזרי לאין שיעור.
4. אתמול בלילה הלכתי לאיבוד בין רגלייך, המגע שלך שיל בגבי צמרמורות של הנאה כל פעם מחדש. החום שלך נסח בי רוגע עמום, בחיקך הרגשתי כתינוק הספון בזרועות אימו. טבעתי בך, שקעתי אל תוך תוכך ונבלעתי במתיקות אהבתך.
2. אולי אני יודע, ואולי לא, ואולי אני בכלל לא יודע אם אני יודע או לא , ואני מחפש, הבעיה היא לא למצוא אלה לדעת שמצאת, כי בסה"כ הכל משחק, ואם מפסידים? נותר לנו רק לקוות... ואולי כן ואולי לא מה שבטוח... זהו! כי זה בעצם מה שיש, ואם לא היה לנו את זה, אז מה? היה משהו אחר, יכול להיות יותר גרוע? אני לא חושב שיכול להיות יותר טוב,נכון? ובעצם את מי אני שואל, ומי בעצם יש לי לשאול, אם לא את עצמי, ומה אני יודע? ואולי אני רק צריך לגלות, את מה שאף פעם לא היה ממש בכף ידי...
3. כשאני מזיין אותה, אני חושב עלייך. כשאני מנשק אותה, אני מדמיין שאני מנשק אותך. כשאני מעביר את הלשון שלי על הצוואר שלה, אני חושב איך הצוואר שלך יהיה. כשאני מלטף לה את השיער, אני חושב איך בטח השיער שלך הרבה יותר נעים. כשאני מתוכה, אני רוצה להיות בתוכך. כשהיא גונחת מעונג, אני תוהה אם גם את היית גונחת מעונג. כשאני לוחש לה שאני אוהב אותה, אני בעצם אוהב אותך. וכשהיא שואלת אותי למה יש לי דמעות בעיניים, אני אומר לה "עזבי, סתם".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה