חושב יותר משעלי לחשוב, כאב. שותה מעט יותר משעלי לשתות, כוסית נוספת, לזכרה, סחרחורת. סיגריה נוספת, מעשן מעט יותר משעלי לעשן, בחילה, עשן מסתלסל ונבלע באפילה של החלל הריק והבודד הזה, ועוד מעט, היא כמעט פה, אחזיר אותה אלי.
יד מושטת אלי אוויר דומם, קימוריה המסותתים, ידי מחליקות, מתוות מיתארי גופה. מבעד לאפילה, ניבטות אלי פניה, מחייכות, אני כמובן, אינני משיב חיוכה ריקם ועונה במבט מאשר כאומר, כן, אני שמח איתך, שמח שאת כאן, וודאי אינני לבדי. רוכנת כלפי, זיק של שובבות ניסוך על פניה, היא סותרת לי בחיבה על אפי, מפנה פני לצד ומשתהה לרגע, האם היא עדיין שם? וודאי, וכי לאן תלך? מחוץ לכתלים אלו, אין דבר, קירות אטומים, אוויר זר לא יחדור לפה הלילה, חדר סגור ומסוגר, ואני בו, איתה.
היא מרחפת לאורך החדר, קוראת לי, גופי יגע מביע מחאה חלושה בשעה שאני מרים עצמי ומשרך צעדי לעברה. מגע, ידה בידי, מבט חודרני, היא שלי. רגלינו יחפות מתופפות בפיזום מסונכרן על הרצפה, ריקוד שמימיי. ידה מלטפת את בטני החשופה, לשנייה אני נרעד וכבר ידיד אוחזות במותניה ומושכות אותה אלי, שנייה נוספת, וגופה לחוץ כנגדי, ידי מפלסות דרכן מאחורי גבה וכבר היא אחוזה לתוכי.
ריפרוף שפתיים, מתגרה קטנה שלי, פעם נוספת, ועוד שנייה, שפתינו לחוצות, חמות נעות באיטיות בואלס חושני.
צלצול פעמון, אני קופץ, מסב פני אל הדלת ומחזיר אליה רק בשביל לראותה גוועת אל תוך האפילה. אני מקים עצמי, מפתח מסתובב, ידית, ומעבר לדלת, היא עומדת, נכנסת, הדלת נסגרת אחריה, ואני רוצה שכבר תלך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה