השתקפות חמת שעת ערביים מרצדת וגולשת על הגלונים הרכים המתהווים כמעט מבלי משים מעל פני המים, נדמים כחלקים עד פוגשים הם בבואתה הבוהקת של השמש עליהם. האדמה קפוחת שמש שלהי הקיץ עודה רותחת ומלהיטה את האוויר הנושא עימו מזור אך במשבי הרוח הספורדיים שמלטפים עורנו.
לבלוב העצים מסביב רוחש בדממה כנגד השמיים ההולכים ומתכהים במזרח ונצבעים באותם גוני כתום וסגול שאין בהם היום בכדי לרגשני. ישבנו על המעטה דמוי הפלסטיק המכסה את בור הענק של מאגר המים אליו השקפנו ומורדותיו, מטרים ספורים מקו המים. הדממה האבסולוטית המוכרת של מחוז זה מילאנו וכרגיל חוכך בדעתי כי עוד בטרם ניסוכה במקום זה מרות אירועיו היה יכול להיות המאגר אחד מן המקומות החביבים עלי בטיוליי באזור, אם לא היה זרזיף העד של מימי הרפת זורם לתוך המים מצינור לא רחוק משער הגדר סביב המאגר זורם בקילוח מצחין ומבאיש את כל אוויר האזור בניחוח שאינו מיטב עם אפו וביטנו של אף אדם.
"רוצה להיכנס למים?" היא שואלת ומיד נושאת אותי שאלתה אל זמן אחר שבעיטו נשאלה עתה שכן בו נשאלה לראשונה. אותו לילה, בקבוק היין שבישם ראשינו ומצא עצמו בסוף צף במים בסיומו של טקס חג מותו של הפילוסוף היחיד שמאמצו הכנה לרדת לשורש היחסים בין שני הגופות הרועדים מקור בצינת הלילה ההררית נשא דבר מה מן ההתחלה של הצלחה ושאותו ערב היה ערב יום הלוויתו שכן ביום שקדם השיגוהו כדורי צלף אויב. באותו לילה נכנסו כאשר רק תחתונינו לגופינו אל מימי המאגר העכורים, היין ההולם ברקותינו וחווית המוות הנישאת באוויר וכן אותו רגש חסר מילה לנחמת הגדרה שצף כתמיד בחלל ביני ובינה הניענו לאותו מעשה שטות גמור של יופי נצחי. מיד עם דריכתנו בחלק הרטוב של מעטה הפלסטיק נפלנו שנינו והשתטחנו אפיים המיימה שכן שילוב המים עם מימי הרפת והפלסטיק הפכו קרקעית המאגר לחלקלקה מאין כמוה וכמעט שלא צלח בידנו לעמוד על רגלינו מבלי לשוב וליפול. באותו רגע, בו אודה ואתוודה, ניצת פחד מסוים בליבי, ניזכרתי בכל אותם גופות כלבים הצפות פעמים במאגרים שכאלו שכן מרגע שנכנסו אלו אל המאגר שוב לא הצליחו לטפס חזרה ולצאתו ונידונו לסיים חייהם בטביעה מאפיסת כוחות. במאמץ משותף שהצריך תכנון ומספר נסיונות כושלים הצלחתי לבסוף לדחפה אל מחוץ למים, לא מבלי לתת דעתי, ולא מבלי שמץ של נחת רוח, לעובדה כי לשם כך עלי להצמיד ידיי אל ישבנה הכמעט חשוף. לאחר מכן נפנתה היא ומשכה אותי החוצה, בין אם היה זה כוחה שלא עמד לה, או רצוני שכיוון לכך או רצונה או רצון שנינו גם יחד, נפלה היא לאחור וידי לא ניתקה מידה שלה ומיד צללתי אחריה אל הקרקע, אליה. אחד על השניה, באותו לילה, רועדים מקור המים והאוויר ומצחינים עד בלי די, נפגשו שפתינו לראשונה. היום מתוודה אני על מה שבאותה עת ידעתי בלבד, שנים לפני אותו רגע פיללתי לנשיקה זו.
"לא" אני משיב לשאלתה במילה זו נאצרת דחייה של מהותו הבסיסית של כל הטירוף והסוריאליזם שמחייבת סערת הרגשות שחיפשתי בה בזמנים עברו. למן אותו לילה זמן רב עבר, ואני, מזה שנתיים חלון חדרי צופה אל המאגר, אך בעבורה זו הפעם הראשונה מאותו לילה בה היא חוזה במים שעיטפונו עת נשקנו זה לזו לראשונה. באותו לילה לפני שנתיים, ידעתיה בפעם הראשונה והאחרונה, אך מגע גופה שירט בנפשי וזמן רב לאחר מכן עוד ערג גופי, ספון בעריריות מיטתו אל אותו מגע שידע לא הרחק משם, ערג והתגעגע כאילו עוד התגעגע אל טעמה עוד בטרם ידעו. כמגע המים על העור, כריתמוס הגלים המכה זיכרונו על הגוף, כך גם בעת שלא הייתה עוד בחיי, יכולתי לחוש במגעה כנגד גופי גם כשהייתה מאות קילומטרים ממני וכלל לא ידעתי היכן היא ומה מעשיה.
מדוע עתה אני מסרב להצעתה היא שואלת, וודאי אין ההסבר כפי שאני מציגו בקול לפיו אין הטבילה במי צואת פרות חביבה עלי בימים אלו. הסיבה לסירובי, אני מסביר לה בלי קול, כפי שאמרתי, כמהתי למגעה זמן כה רב, אך פסיבי בכמיהתי זו לא הייתי כלל וכלל. תדירות הגיתי בה, אך את המגע שחסרו ליבי וגופי חיפשתי וניסתי להעניק לו מזור. זרועותיהן של נערות רבות ניחמו רעבי זה עם רד הליל ומחשבותיי לעולם לא נתונות להן אלא נישאות הרחק אל גוף שחבקתי אך פעם אחת. שטן חומס אכזר ומשמיד, טירן רגשות חסר כאלו הייתי, ובכנות איני יודע מה חיפשו בי כל אותן בחורות, אך ידעתי, כי עם רובן כשלתי מלספק את מבוקשן שכן כל שביקשתי הוא להפיג את געגוע עורי אל זמנים עברו שחרצו בו צלקותיהם, ובמהלך שנתיים אלו לא נתקלתי באחת שמבוקשה היה כשלי, וגם אם היה, לה היה לי כל עניין אף להתוודע אל רצונה זה.
שנתיים לא נטשתי את המקום הזה, ודממתו מילאני, או שמילאתי אני דממה בו, שוב איני יודע. אך אל מול מימי המאגר המבליחים בשקיעה, לא הבטתי בה מתרחקת ממני, אלא הבטתי במים, מימי המאגר שהתמלאו לפני שנתיים דמעותי, ומאז הלכו והתמלאו דמעות נערות שחמסתי ברשעותי המצולקת ליבן וגופן, מימי דמעות, באושים ומצחינים, עכורים, מימי דמעות אהבה נכזבת וכמיהה לדבר שאינו בהישג ידינו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה